<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"י ח"ו</h1>
<h2>דף כ.</h2>
כל מי שמוחזק בדבר ותופס וטוען בריא מהני תפיסה ולא מפקי' מיניה ואם טוע' ספק לא מהני תפיסה לאפוקי מחזקת מריה קמא כך הוא דעת התוספות ויש מי שכתב כי אפילו טוען ודאי לא מהני תפיס' אחר שנולד הספק אלא אם כן תפס קודם שנולד הספק והרבי יונה כתב דלא מהני תפיסה אלא כשהתפישוהו בית דין או הלוה קודם שבאו עדים כגון ההיא דאנוסים היו פסולין היו דתרי ותרי נינהו ור"מ כתב דאף התפישוהו בית דין קודם הספק כשיבואו עדים אחרוני' מוציאין מידו בין בקרק' בי' בטלטל והרא"ש כת' כי כל זמן שטוען בריא ומהניא תפיסתו ואין מוציאין ממנו במטלטלין אבל בטוען שמא לא מהני תפיסה מציעא כתובות בקרקע אזלי' בתר חזקה דמריה קמא ולא מהניא תפיס' ובטלטל בתר המוחזק וכן בפירות בכל מקום שיש בו ספק ובמשכנתא משנה א' שנחלקו בה מלוה ולוה אבל פירות ממנה הפירות בחזקת אוכליהן דהוי מילתא דעבידא לאיגלויי מציעא כתובות. המוכר או הנותן משכון דאחרים שיש לו מלוה עליו אינו יכול למחול אחר כך המלוה דלא דמי לשטר חוב דחזר ומחלו מחול דהכא כבר הקנה לו גוף המשכון ואם היה יכול למחות לא סמכא דעתא ומכל מקום מה שכנגד המשכון אינו יכול למחו' אבל השאר מחול לך כך כתב הרמב"ן והביא ראיה מקדושין.
